מקור חולין ב׳
1 מַתְנִי׳ הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ אֶת שְׁחִיטָתָן. וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן – שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה.
2 גְּמָ׳ ״הַכֹּל שׁוֹחֲטִין״ – לְכַתְּחִלָּה, ״וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה״ – דִּיעֲבַד!
3 אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְכֹל ״הַכֹּל״ לְכַתְּחִלָּה הוּא? אֶלָּא מֵעַתָּה: הַכֹּל מְמִירִין, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים – הָכִי נָמֵי דִּלְכַתְּחִלָּה הוּא? וְהָא כְּתִיב: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב״!
4 הָתָם, כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: לֹא שֶׁהָאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר, אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר – מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
5 אֶלָּא הַכֹּל מַעֲרִיכִין וְנֶעֱרָכִין, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין, הָכִי נָמֵי דִּלְכַתְּחִלָּה? וְהָא כְּתִיב: ״וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא״!
6 וּכְתִיב: ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם״, וְתַנְיָא: טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כׇּל עִיקָּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם. וַאֲפִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה לָא קָאָמַר אֶלָּא בְּאוֹמֵר ״הֲרֵי זוֹ״,
7 אֲבָל אָמַר ״הֲרֵי עָלַי״ – לֹא.
8 וְכֹל ״הַכֹּל״ לָאו לְכַתְּחִלָּה הוּא? אֶלָּא ״הַכֹּל חַיָּיבִים בְּסוּכָּה״, ״הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית״, הָכִי נָמֵי דְּלָאו לְכַתְּחִלָּה?
9 חַיָּיבִין – לָא קָאָמֵינָא. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״הַכֹּל סוֹמְכִין, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים״ – הָכִי נָמֵי דְּלָאו לְכַתְּחִלָּה? וְהָא כְּתִיב: ״וְסָמַךְ יָדוֹ … וְנִרְצָה״!
10 אִין, אִיכָּא ״הַכֹּל״ לְכַתְּחִלָּה, וְאִיכָּא ״הַכֹּל״ דִּיעֲבַד. אֶלָּא ״הַכֹּל״ דְּהָכָא, מִמַּאי דִּלְכַתְּחִלָּה הוּא דְּתִקְשֵׁי לָךְ? דִּלְמָא דִּיעֲבַד הוּא, וְלָא תִּקְשֵׁי לָךְ.
11 אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא ״שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה״ קַשְׁיָא לִי, מִדְּקָתָנֵי שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה דִּיעֲבַד, מִכְּלָל דְּ״הַכֹּל״ לְכַתְּחִלָּה הוּא, דְּאִי דִּיעֲבַד – תַּרְתֵּי דִּיעֲבַד לְמָה לִי?
12 אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: הָכִי קָתָנֵי – הַכֹּל שׁוֹחֲטִין, וַאֲפִילּוּ טָמֵא בְּחוּלִּין. טָמֵא בְּחוּלִּין מַאי לְמֵימְרָא? בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, וְקָסָבַר: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ.
13 כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מֵבִיא סַכִּין אֲרוּכָּה וְשׁוֹחֵט בָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בַּבָּשָׂר.
14 וּבְמוּקְדָּשִׁים לֹא יִשְׁחוֹט, שֶׁמָּא יִגַּע בַּבָּשָׂר, וְאִם שָׁחַט וְאוֹמֵר ״בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי״ – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
15 חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, דַּאֲפִילּוּ בְּחוּלִּין גְּרֵידֵי, דִּיעֲבַד נָמֵי לָא, שֶׁמָּא יִשְׁהוּ, שֶׁמָּא יִדְרְסוּ, וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ.
16 וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ, אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – עֲלַהּ קָאֵי, ״וְאִם שָׁחֲטוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אַטָּמֵא בְּחוּלִּין – הָא אָמְרַתְּ: לְכַתְּחִלָּה נָמֵי שָׁחֵיט!
17 וְאֶלָּא, אַטָּמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים – בְּ״בָרִי לִי״ סַגִּי! דְּלֵיתֵיהּ קַמַּן דִּנְשַׁיְּילֵיהּ.
18 הַאי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים, מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: כׇּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ – שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים, בְּנָשִׁים, וּבַעֲבָדִים, וּבִטְמֵאִים, וַאֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִין נוֹגְעִין בַּבָּשָׂר.
19 הָכָא עִיקָּר. הָתָם, אַיְּידֵי דִּתְנָא שְׁאָר פְּסוּלִין – תְּנָא נָמֵי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָתָם עִיקָּר, דִּבְקָדָשִׁים קָאֵי. הָכָא, אַיְּידֵי דִּתְנָא טָמֵא בְּחוּלִּין – תָּנֵי נָמֵי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים.
20 הַאי טָמֵא, דְּאִיטַּמָּא בְּמַאי? אִילֵּימָא דְּאִיטַּמִּי בְּמֵת, ״בַּחֲלַל חֶרֶב״ אָמַר רַחֲמָנָא,
פירוש ים של שלמה על חולין ב׳:כ״ד
24 דין השוחט לשם דבר שבא בנדר ונדב' כגון עולה ושלמים ואשם תלוי ותודה וקרבן נזיר לשם פסח שחיטתו פסול' אבל אם שחט לשם דבר שאינו בא בנדר ונדבה כשר והוא שלא נודע שעבר עבירה אבל עבר עבירה ואמר זו לחטאתי זו לאשמתי פסולה שחט תרנגולים כו' מינים שאין ראויים להקרבה כשרין אבל שחט תורים גדולי' וב"י קטנים פסולה אבל להיפך תורים קטנים וב"י גדולים כשרים ובעלי מומין אם הוא מום אסו' מקו' שאין יכול לכסות מותר:
25 מתניתין השוחט לשם עולה לשם שלמים לשם אשם תלוי לשם פסח לשם תודה שחיטתו פסולה שני' אוחזין בסכין ושוחטין א' לשם א' מכל אילו וא' לשם דבר כשר שחיטתו פסולה השוחט לשם חטא' לשם אשם ודאי לשם בכור לשם מעש' לשם תמורה שחיטתו כשרה זה הכלל דבר הנידר והנידב השוחט לשמו פסול ושאינו ני' וני' השוחט לשמו כשר ומפ' בגמ' דזה הכלל דבר שניד' ונידב לאתויי עולת נזיר ושאינו ניד' ונידב לאתויי עולת יולדת ואפי' יש לו אשה דאם איתא דילדה או הפילה קלא אית ליה מסיק בסוגיא אר"י ל"ש דלשם חטאת שחיטתו כשרה אלא שאינו מתחייב בחטאת פירש שלא נודע לנו שעבר עביר' שחייב עליה חטא' וא"כ הרוא' אותו שוחט לשם חטאת יודע שאין בדבריו כלום ולא יאמר שהוא חייב חטאת מסתמא לא אמרי' הכי דאם איתא דחטא קלא אית לה שדרך האדם לגלות מה שחטא בשוגג כדי שיתבייש ויתכפר לו אבל אי ידעי' שחטא פסולה והוא שאמר זו לחטאתי זו היא גי' רש"י וכ"כ הטור בסי' ה' פי' דאל"ה לא משמע שיה' זה לחטא' שחייב כבר אלא שעכשיו הוא נודר חטאת והרואה יודע שאין בדבריו כלום שהרי אינו נידר ונידב ובתו' כ' שצריך שיאמ' לשם חטא' לפי שצריך שיתפוס בנדר אבל אי לא אמר לשם חטא' אפי' אמר ה"ז לחטאתי לא אמר כלום כדמוכח בפ"ק דנדרים וכ"פ הרמב"ם:
26 תו מסיק אר"א ל"ש דלשם תמורה כשר שאין לו זבח בתוך ביתו אבל יש לו זבח בתוך ביתו אימא אמורי אמיר בזה והא דקאמר זו לתמורת זבחי לרש"י ולתו' לשם תמורת זבחי כ' הטור וז"ל שם שחט תרנגולים ואווזי' וכיוצא בהן מינים שאין ראוין להקרי' כשרים אבל שחט תורים וב"י פסולי' והוא שיהו תורי' גדולי' וב"י קטנים אבל אם תורי' קטנים וב"י גדולים כשרים שהכל יודעים שאינן ראויין להקרבה ע"כ והוא מדברי הרשב"א ודוקא בכה"ג שאינו ראוי להקרב' כלל אבל בבעל מום נמי חיישינן שפעמים שאד' מכסה מומה דפליגי בה ר' ינאי ור' יוחנן ופסק הוא כר"י ותימא אמאי פסק כר"י נגד ר' ינאי שהוא רבו וכמ"ש הרי"ף לקמן וא"ל דמתני' מסייע ליה לר"י דסתמא קתני דמשמע שאין חילוק בין תמימי' לבעלי מומי' אין זה ראייה די"ל מאחר שאיירי בענין שמות קדשי' דחיישי' להיות מחזי כקדשי' ומסתמא לא איירי אלא בתמימי' ועוד הלא אמר ל"ש והוא קבלה ונראה בעיני דס"ל להרשב"א מאחר דרביה אמר ל"ש שהוא קבלה מסתמא ר"י לא הוה פליג עליה מסברא נגד קבלתו אלא כך אמר ר"י אע"פ שיש לך קבלה לפעמ' אפי' בעל מום נמי זימני' דרמי מידי אמומי' פי' שהוא נכסה או בטיט או בצמר כה"ג יש לחו' ומ"מ היכא דא"א להיו' מכוסה כגון סומא בעיניו או חסר ידו כה"ג הוא דאמרי' דכשרה מ"ש ר"י אומר יכול להיות לא דפליג אלא שהוא קצת נגד דבריו שאמר בסתם ל"ש אבל לפי האמת יכול להיות שאף ר' ינאי מודה לדבריו.
27 סליק פרק השוחט בס"ד הדרן עלך פרק השוחט